Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 24a
לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחָקִים.
Traduction
The phrase comes to include worn out garments, teaching that as long as they have not become tattered they may be used for Temple services.
Rachi non traduit
לרבות שחקים. שכשירין לכל עבודה ובלבד שלא יהו מקורעין והכי קאמר בזבחים (דף יח.) ואזדא רבי דוסא לטעמיה לא שייך הכא למימר דהא כולה מלתא אגב גררא נסבה:
''וְהִנִּיחָם שָׁם'', מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: רְאוּיִן הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְהִנִּיחָם שָׁם'' — שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר.
Traduction
The Gemara continues with another baraita connected to this debate. With regard to the garments of the High Priest, the Torah states: ''And Aaron shall go into the tent of meeting, and he shall take off the linen garments that he had put on when he went into the Sanctuary, and shall leave them there'' (Leviticus 16:23). This verse teaches that the linen garments worn by the High Priest during the Yom Kippur service require storing away, i.e., they may not be used again. Rabbi Dosa says: They do not have to be stored away, because although they may not be used again by the High Priest on a subsequent Yom Kippur, they are acceptable for use for a common priest. And what, then, is the meaning when the verse states: ''And shall leave them there,'' which implies that they are not to be used again? It means that the High Priest himself may not use them on a subsequent Yom Kippur for service in the Holy of Holies; it does not mean that they may not be used at all.
מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: עֲבוֹדָה הִיא, וּמָר סָבַר: לָאו עֲבוֹדָה הִיא.
Traduction
The Gemara returns to the question of whether or not the removal of the ashes is considered a bona fide Temple service, requiring all four priestly garments, and whether or not this is the subject of debate between tanna’im. What, is it not with regard to this that Rabbi Yehuda and Rabbi Dosa disagree: One Sage, Rabbi Yehuda, who derives from the phrase ''he shall wear'' that all four garments are required, holds that the removal of the ashes is a bona fide service; and one Sage, Rabbi Dosa, who derives a different teaching from ''he shall wear,'' holds that it is not a bona fide service, and consequently only two of the four garments are required? Their dispute would therefore be identical to the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish.
Rachi non traduit
מאי לאו. רבי יהודה ורבי דוסא בהא פליגי דר''י דדריש ילבש להביא מצנפת ואבנט סבר עבודה היא ובעי מצנפת ואבנט ור' דוסא סבר לאו עבודה היא ולא בעי מצנפת ואבנט:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עֲבוֹדָה הִיא, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: צְרִיכָא קְרָא לְרַבּוֹיֵי, וּמָר סָבַר: לָא צְרִיכָא קְרָא לְרַבּוֹיֵי.
Traduction
The Gemara rejects this suggestion: It is possible to say that this is not the subject of debate between these two tanna’im. Rather, everyone agrees that the removal of ashes is a bona fide Temple service requiring all four garments, and here they disagree about a different point, which is this: One Sage, Rabbi Yehuda, holds that a derivation from the verse is necessary to include the mitre and belt, which are not mentioned explicitly in the verse. And one Sage, Rabbi Dosa, holds that since the removal of the ash is a bona fide Temple service it is obvious that all four garments are required, so a derivation from a verse to include the other two garments is not necessary. Accordingly, both tanna’im are in agreement that the removal of ash is a bona fide service and requires all four priestly garments.
Rachi non traduit
צריכא קרא לרבויי. דלא תימא הני דווקא ולמימרא דלאו עבודה:
ומר סבר לא צריכא לרבויי לה מקראי. דכיון דגלי בה כתונת בד קדש ומכנסי קדש אשמעינן דעבודה היא ובעיא כולהו וכי אתא קרא לרבויי לבגדי יוה''כ אתא:
בָּעֵי רַבִּי אָבִין: תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּכַמָּה? מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר יָלְפִינַן לַהּ, אוֹ מִתְּרוּמַת מִדְיָן יָלְפִינַן לַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: נֶאֱמַר כָּאן ''וְהֵרִים'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''וְהֵרִים''. מָה לְהַלָּן — בְּקוּמְצוֹ, אַף כָּאן — בְּקוּמְצוֹ.
Traduction
§ Rabbi Avin raised a dilemma: How much ash must be removed in order to fulfill the mitzva of removal of the ashes? Do we derive it from the teruma of the tithe, the portion that the Levite sets aside for the priest, in which case one hundredth of the total is separated, or do we derive it from the donations that were set aside from the spoils of the war with Midian, where one five-hundredth was taken from the spoils of war (see Numbers 31:28)? Come and hear a teaching with regard to this dilemma. As Rabbi Ḥiyya taught in a baraita that it is stated here: ''And he shall take up the ashes'' (Leviticus 6:3), and it is said elsewhere, with regard to a meal-offering: ''And he shall take up a handful of the choice flour of the meal-offering'' (Leviticus 6:8). Just as there, the amount he removes is a handful of flour, so too, here, he removes a handful of ash. The amount of ashes removed from the altar is therefore not a fixed percentage of the total ash.
Rachi non traduit
מתרומת מעשר ילפינן לה. דהא והרים כתיב לשון והרמותם ממנו (במדבר י''ח:כ''ו) והויא באומד אחד מעשרה בדשן המערכה:
או מתרומת מדין. דכתיב (שם לא) והרמות מכס לה' וגו' אחד נפש מחמש המאות:
תא שמע. דמהרמת קומץ ילפינן לה לא יפחות מאומד מלא הקומץ ואם רצה להוסיף יוסיף דהא ליכא למימר דווקא קאמר דהא לא אפשר לפשוט ברמץ גחלים רותחות ידיו לקמוץ:
Tossefoth non traduit
מתרומת מעשר ילפינן לה כו'. תימה לי אמאי לא מספקא ליה נמי אי מתרומה גדולה ילפינן לה ויש לומר משום דבתרומת הדשן כתיב והרים ובתרומת מעשר נמי כתיב והרמותם ובתרומת מדין נמי כתיב והרמות מכס אבל בתרומה גדולה לא כתיב במצות צוויה לשון הרמה אלא כתיב. ראשית דגנך וגו' עד תתן לו והא דכתיב (במדבר ט''ו:

כ') כתרומת גורן כן תרימו אותה תרימו דכתיב בחלה כתיב וא''ת ואמאי לא מבעיא ליה אי ילפינן מחלה יש לומר דוהרים מהרמותם או מוהרמות ילפינן אבל והרים מתרימו לא ילפינן דלא דמו כולי האי להדדי אי נמי יש לומר דילפינן תרומה קמייתא מתרומה קמייתא דנהי דתרומת מעשר יש תרומה גדולה קודם לה מ''מ בלוים דמשתעי קרא זו היא תרומה קמייתא דחייבינהו קרא לאפוקי חלה שיש תרומה גדולה קודמת אי נמי יש לומר כיון דתרומה גדולה וחלה אין להם שיעור מפורש ילמד סתום מן המפורש דהיינו מתרומת מעשר או מתרומת מדין ואין להקשות תרומה גדולה וחלה גופייהו אמאי לא גמרינן בהאי גזירה שוה דיהא להם שיעור דיש לומר כיון דכתיב בהו ראשית דגנך ואפילו דגן אחד וכן בחלה נמי כתיב ראשית עריסותיכם ומה שפירש רש''י מתרומת מדין אחד מחמש מאות אע''ג דהוה נמי התם אחד מחמשים נראה לו מחמש מאות ילפינן משום דכתיב אצל. והרימו ולי היה נראה יותר ללמד ממדין אחד מנ' כדדרשינן. בירושלמי בינונית אחד מחמשים דכתיב אחד אחוז מן החמשים כל שאתה אוחז ממקום אחר יהא כזה ותימה לי מאי מספקא ליה אי גמרינן מתרומת מעשר או ממדין פשיטא דיותר סברא הוא ללמוד מתרומת מעשר דורות מדורות מללמוד ממדין דורות משעה ולפי מה שפירש דמאחד אחוז מן החמשים גמרינן ניחא דמשמע כל שאתה אוחז ממקום אחר יהא כזה ואפילו לפרש''י ז''ל דוהרים שהוא מלשון יחיד מוהרמות שגם הוא לשון יחיד גמרינן אבל מוהרמותם שמא לא ניחא ליה למילף אי נמי תרומת הדשן שהיא מצות עבודת ציבור מתרומת מדין דשייכא בכל ישראל גמרינן אבל תרומת מעשר בלוים נאמרה אבל תימה לי מאי שנא דלא נסתפק אי מוהרים ממנו בקומצו גמרינן דדמיא ליה טפי מכולהו דבאידי ואידי כתיב והרים וי''ל משום דלא מצינו למיגמר לגמרי כי התם שיתרום תרומת הדשן בקומצו פן יכוה כמו שפרש''י להכי לא הוה ס''ד למילף מיניה ואפילו הכי פשיט דגמרינן מיניה כיון דדמי ליה דבאידי ואידי והרים כתיב:
אָמַר רַב: אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת זָר חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִיתָה: זְרִיקָה, וְהַקְטָרָה, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְנִיסּוּךְ הַיַּיִן. וְלֵוִי אָמַר: אַף תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ: אַף תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן.
Traduction
§ Rav said: Although a non-priest may not perform any Temple service, there are only four Temple services for which a non-priest is liable to receive the punishment of death by God’s hand for doing so. They are: Sprinkling sacrificial blood on the altar, and burning incense or parts of sacrificial animals on the altar, and pouring out the water libation on the altar on the festival of Sukkot, and pouring out the wine libation on the altar. And Levi said: This is true also for the removal of the ashes. And similarly, Levi taught in his collection of baraitot: The removal of ashes is also included among those services for which a non-priest incurs the death penalty if he performs them.
Rachi non traduit
ארבע עבודות כו'. אע''פ שכולן מוזהר עליהן זר אין חיוב מיתה אלא בארבע האלו כדמפרש ואזיל:
מַאי טַעְמָא דְרַב — דִּכְתִיב: ''וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהוּנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרוֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהוּנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת''. ''עֲבוֹדַת מַתָּנָה'' — וְלֹא עֲבוֹדַת סִילּוּק, ''וַעֲבַדְתֶּם'' — עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה.
Traduction
The Gemara explains: What is the reason for Rav’s opinion? As it is written: ''And you and your sons with you shall keep your priesthood in everything pertaining to the altar and to that within the veil; and you shall serve; I give you the priesthood as a service of gift; and the common man that draws near shall be put to death'' (Numbers 18:7). Rav interprets this verse as follows: ''A service of gift'' indicates a service that involves giving, i.e., placing something on the altar, and not a service that involves removal from the altar, to the exclusion of removing the ashes. ''And you shall serve [va’avadtem]'' is interpreted as referring to a service that is complete [avoda tamma] on its own, such as sprinkling the blood, and not a service that is not complete, i.e., a service that is only a preparatory step and has another service after it that completes its purpose, such as slaughtering the animal or collecting its blood, which are only preparatory steps leading up to the sprinkling of the blood on the altar.
Rachi non traduit
ואתה ובניך אתך וגו'. סיפיה דקרא והזר הקרב יומת:
עבודת מתנה. שאתה נותן על המזבח ולא עבודת סילוק שאתה מסלק וסר מעל המזבח כגון תרומת הדשן:
עבודה תמה. עבודה שהיא גומרת ומתממת את הדבר ולא שיש אחריה עבודה כגון שחיטה וקבלה והולכה שיש אחריה זריקה אבל זריקה עבודה אחרונה שבדם וכן הקטרה בקומץ מנחה ובאברים ופדרים וכן ניסוך היין בכל השנה וכן המים בחג:
וְלֵוִי — רַבִּי רַחֲמָנָא ''לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ''. וְרַב — הַהוּא לְאֵתוֹיֵי שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבִּפְנִים וְשֶׁבִּמְצוֹרָע.
Traduction
And what is the reason for the opinion of Levi? Why does he include the removal of ashes? According to him, the Merciful One includes this service by adding ''in everything pertaining to the altar,'' which teaches that all actions performed on the altar, including the removal of ashes, are significant and are prohibited to a non-priest on pain of death. The Gemara asks: And what does Rav learn from the phrase ''in everything pertaining to the altar''? The Gemara answers: According to him, the word ''everything'' in that phrase comes to include the seven sprinklings that are performed inside the Sanctuary, when the blood of certain offerings is sprinkled on the veil of the Holy of Holies, and the seven sprinklings of oil of the leper, which are also performed inside the Sanctuary. Rav learns from the word ''everything'' that if a non-priest were to perform any of these actions he would be liable to receive the death penalty, despite the fact that they are not performed on the altar.
Rachi non traduit
לכל דבר המזבח. לרבות עבודת סילוק אם עבודה תמה היא כגון תרומת הדשן:
שבע הזאות שבפנים. שמזה על הפרוכת מפר העלם דבר ופר משיח ושל יוה''כ ושבמצורע שמזה מלוג שמן בהיכל כדכתיב (ויקרא י''ד:ט''ז) והזה מן השמן באצבעו וגו' דסלקא דעתך אמינא לאו דבר המזבח הוא להכי רבי לכל:
Tossefoth non traduit
ולוי רבי רחמנא לכל דבר המזבח. הכא לא הוה מצי למיפרך ומה ראית לרבות עבודת סילוק ולמעוטי עבודה שאינה תמה דיש לומר דעבודת סילוק דבר המזבח היא אבל עבודה שאין תמה אינה במזבח אבל קשה לי אם כן ליחייב אסידור מערכה נמי דהא עבודת מזבח נמי היא ומה ראית למעט אותה ולרבות עבודת סילוק אלא יש לומר תרומת הדשן עדיפא שקודמת לכל:
לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע. תימה הוא דקא חשיב ארבע עבודות שזר חייב עליהם וקא חשיב ניסוך היין וניסוך המים בתרתי ולא חשיב הזאת דם והזאות דשמן לפנים נמי בתרתי וי''ל דניסוך המים והיין חשיבי ומשכחת להו שהן באין בגלל עצמן להכי חשבינהו באנפי נפשייהו אבל הזאות דשמן באות בגלל זבח שיש עמהן מיני דמים ולהכי הוה בכלל זריקה:
וְלֵוִי — נָפְקָא לֵיהּ מִ''דְּבַר'' וְ''כָל דְּבַר''. וְרַב — ''דְּבַר'' וְ''כָל דְּבַר'' לָא דָּרֵישׁ.
Traduction
The Gemara asks: And from where does Levi derive these cases? The Gemara answers: He derives them from the superfluous wording of the text. As the entire phrase ''pertaining to the altar'' is superfluous, he derives from this the inclusion of the removal of the ashes. Additionally, the expression ''everything pertaining'' implies a further inclusion, from which he derives the internal sprinklings mentioned above. And what does Rav learn from this superfluous wording? Rav does not derive anything particular from the distinction between the expressions ''pertaining to the altar'' and ''everything pertaining to the altar.''
Rachi non traduit
ולוי נפקא להו. כולהו מיניה מדבר לכל דבר דהא דבר המזבח גופיה יתירה הוא ונגמר מיניה תרומת הדשן ומריבויא דלכל דריש ביה הזאה הפנימית:
וְאֵימָא: ''לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ'' — כָּלַל, ''עֲבוֹדַת מַתָּנָה'' — פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט. אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט: עֲבוֹדַת מַתָּנָה — אִין, עֲבוֹדַת סִילּוּק — לָא! אָמַר קְרָא:
Traduction
The Gemara asks about Levi’s position: But say that the verse should be interpreted as follows: ''In everything pertaining'' is a generalization, and ''a service of gift'' is a specification, indicating a case of a generalization followed by a specification. One of the principles of hermeneutics states that in such cases, the generalization includes only what is mentioned explicitly in the specification. Following that rule, one would conclude: A service of giving, i.e., placing on the altar, yes, this is included, but a service of removal is not included. This presents a difficulty for Levi. The Gemara responds that the verse states:
Tossefoth non traduit
אין בכלל אלא מה שבפרט. תימה לי א''כ לכל דבר המזבח למה לי כדקאמר דבר לכל דבר [ואפילו אם תמצא לומר דלכל מרבה הזאות שבפנים ושבמצורע מ''מ קשיא כיון דלכל משמע כללא] אדרבה לפרוך לאידך גיסא דהוה לן למימר דלכל דבר המזבח הוה להו שני כללות הסמוכין זה לזה והטל פרט ביניהם ועבדתם עבודת מתנה ודונם בכלל ופרט וכלל ולכל חשיב כלל כמו בכל כדדרשינן בכל אשר תשאלך נפשך כלל והכי אמרינן בפ' שור שנגח את הפרה (ב''ק דף נד:) ובר''פ מרובה (בבא קמא דף סד.) בכל כללא וא''כ נרבי מכעין הפרט אפילו דבר שאין עבודה תמה ואפילו עבודת סילוק ואע''ג דלא דמי כללא בתרא לכללא קמא הא דיינינן באלו טריפות (חולין דף סז.) כי האי גוונא ונראה דשמא בכל ולכל לחודיה לא חשיב כללא אלא כשיש שום תיבה מפורשת מאותו ענין אצלו כמו התם דכתיב בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר וכן בדברות דכתיב וכל בהמתך וההיא דפרק שלשה מינין (נזיר דף לה.). חמור או שור או שה פרט וכל כלל בהמה חזר ופרט י''ל ההיא ר''א היא אי נמי שאני התם דכתיב ברישא חמור או שור והדר וכל אבל הכא דכתיב ברישא דענינא לכל הוה ליה כלל שאינו מלא ואין דנין אותו בכלל ופרט וכי האי גוונא אמרינן בריש פ''ק דזבחים (דף ד:) אימא יעשה כלל זבח פרט ומשני אי הוה כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאין מלא וכו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source